2. אפס בני אדם רעבים: השגת ביטחון תזונתי, שיפור התזונה, וקידום חקלאות בת קיימא.

 

בשני העשורים האחרונים, התרחשה צמיחה כלכלית מהירה, וכמו כן, הייתה צמיחה בתוצר החקלאי בעולם. שילוב

הדברים הביא לכך שאחוז בני האדם הסובלים מתת תזונה ברחבי העולם ירד בכמעט חצי.

הרבה מאד מדינות שבעבר סבלו באופן קבוע מבצורות ורעב, יכולות עכשיו לספק את הצרכים התזונתיים של האוכלוסיות הפגיעות ביותר שלהן.

במרכז ומזרח אסיה, באמריקה הלטינית ובאיים הקאריביים נעשתה התקדמות אדירה במיגור מקרים של רעב קיצוני.

אלה הם הישגים משמעותיים מאד בדרך להשגת המטרות שהוגדרו לראשונה תחת "המטרות לפיתוח המילניום" של שנת 2000. לצערנו, רעב קיצוני ותת תזונה עדיין מהווים מכשול גדול לפיתוח במדינות רבות. 795 מיליון בני אדם צפויים לסבול מתת תזונה כרונית נכון לשנת 2014, בהרבה מקרים כתוצאה ישירה מהתדרדרות סביבתית, בצורת ופגיעה במגוון הביולוגי. מעל לכ-90 מיליון ילדים מתחת לגיל 5 נמצאים במצב מסוכן של תת משקל. באפריקה, אדם אחד מתוך ארבעה מוגדר כ"רעב".

המטרות לפיתוח בר קיימא מכוונות לשים סוף לרעב ולתת התזונה בעולם עד שנת 2030, תוך כדי הבטחה כי לכל בני האדם, ובמיוחד ילדים וחברי אוכלוסיות פגיעות במיוחד, תהיה גישה מספקת לאוכל מזין למשך כל ימות השנה. הדבר הזה מחייב קידום של שיטות חקלאות בנות קיימא: שיפור הפרנסה והיכולת של חקלאים זעירים, תוך כדי כך שיש להם גישה שווה לבעלות על אדמה, לשימוש בטכנולוגיה והשתתפות בשווקים. הדבר מצריך גם שיתוף פעולה בינלאומי בכדי להבטיח השקעה בתשתית וטכנולוגיה שישפרו את הייצור החקלאי.

יחד עם כל שאר היעדים שהצבנו לעצמנו, אנחנו יכולים להביא לקץ הרעב בעולם עד שנת 2030.

מהי המשמעות של אפס בני אדם רעבים?

סוף לתופעה של תת תזונה על ידי שיפור תכניות חברתיות לילדים, אמהות ומבוגרים, והבטחה של אוכל מזין ומספק בכל ימות השנה.

הגדלת התוצר החקלאי וההכנסה של חקלאים זעירים, ובמיוחד נשים וילידים, תוך כדי כיבוד הסביבה והמגוון הביולוגי של כל איזור והמשאבים שלו.

למנוע בעיות כמו בצורות, שטפונות, ועוד אסונות טבע.

להגן על המגוון של מינים, זרעים, גידולים ובעלי חיים החיים בחוות, ובאופן שווה להפיץ ולחלק את התוצרת של כל המשאבים האלה.

מטרות

1. סיום הרעב העולמי עד שנת 2030, והבטחת הגישה לכל אדם, ובמיוחד עניים ובני אדם במצבי סיכון שונים, כולל תינוקות וילדים, לאוכל מזין, ולהבטיח כמות מספקת של מזון לכל ימות השנה

​

2. סיום כל צורה של תת-תזונה, כולל השגת היעד המוסכם לפיו עד שנת 2025 בכל הקשור לתת-משקל ותת- צמיחה בילדים מתחת לגיל 5, ולטפל בצרכי התזונה של בנות מתבגרות. נשים בהיריון והאוכלוסיה המבוגרת

​

3. עד שנת 2030, הכפלת התוצר החקלאי וכן ההכנסות של יצרני מזון זעירים, במיוחד נשים, ילידים, חוות חקלאיות בבעלות משפחתית, רועי צאן ודייגים, באמצעות מתן גישה שווה ובטוחה לאדמה לעיבוד, ובאמצעות עוד משאבים, ידע, שירותים פיננסיים, שווקים והזדמנויות לפרנסה מעבודה שאינה חקלאית

​

4. הבטחת ייצור מזון תחת הגדרות של ייצור בר-קיימא, והטמעת טכניקות חקלאיות עמידות אשר מגבירות את הייצור והתפוקה, ובכך לסייע לשמר מערכות אקולוגיות שמחזקת את היכולות לעמוד בשינויי האקלים העולמיים, תופעות מזג אוויר קיצוניות, בצורות, שטפונות, ועוד אסונות טבע שונים. בזכות אותן טכניקות חדשות, בהדרגה יווצר שיפור באיכות הקרקע

​

5. עד שנת 2020, יתוחזק המגוון הגנטי של זרעים, צמחים מעובדים, בעלי חיים מבוייתים וכן חיות הבר, באמצעות ניהול נכון של מאגרי זרעים וצמחים ברמה לאומית ובין לאומית, וכן, קידום הגישה למאגרים אלה בצורה שוויונות

​

6. הגברת ההשקעות, כולל באמצעות הגברת שיתוף פעולה בין לאומי, בתשתיות כפריות, מחקר חקלאי, פיתוח טכנולוגי ובנקים לשמירת גנים מעולם החי והצומח בכדי להגביר את התוצרת החקלאית במדינות מתפתחות, ובמיוחד אלה המפותחות בצורה הפחותה ביותר

​

7. תיקון ומניעה של הפרעות והגבלות במסחר בשווקי החקלאות העולמיים

​

8. לאמץ צעדים שיבטיחו תפקוד תקין של שווקי מצרכי מזון ולאפשר גישה מהירה למידע אודות שווקים, כולל

מאגרי מזון, במטרה לעזור להגביל תנודות חריפות במחירי מזון